ותצא דינה בת לאה אשׁר ילדה ליעקב להראות בבנות הארץ 1
וירא אתה שׁכם בן חמור החוי נשׂיא הארץ ויקח אתה וישׁכב אתה ויענה 2
ותדבק נפשׁו בדינה בת יעקב ויאהב את הנערה וידבר אל לב הנערה 3
ויאמר שׁכם אל אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשׁה 4
ויעקב שׁמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשׂדה וחרישׁ יעקב עד באם 5
ויצא חמור אבי שׁכם אל יעקב לדבר אתו 6
ובני יעקב באו מן השׂדה כשׁמעם ויתעצבו האנשׁים ויחר להם מאד כי נבלה עשׂה בישׂראל לשׁכב את בת יעקב וכן לא יעשׂה 7
וידבר חמור אתם לאמר שׁכם בני חשׁקה נפשׁו בבתכם תנו נא אתה לו לאשׁה 8
והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם 9
ואתנו תשׁבו והארץ תהיה לפניכם שׁבו סחרו ואחזו בה 10
ויאמר שׁכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשׁר תאמרו אלי אתן 11
הרבו עלי מהר מאד ומתנה ואתן כאשׁר תאמרו אלי ותנו לי את הנערה לאשׁה 12
ויענו בני יעקב את שׁכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשׁר טמאו את דינה אחותם 13
ויאמרו אליהם לא נוכל לעשׂות את הדבר הזה לתת את אחותנו לאישׁ אשׁר לו ערלה כי חרפה היא לנו 14
אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמונו להמול לכם כל זכר 15
ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישׁבנו אתכם והיינו כעם אחד 16
ואם לא תשׁמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו 17
וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שׁכם בנו 18
ולא אחר הנער לעשׂות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו 19
ויבא חמור ושׁכם בנו אל שׁער עירם וידברו אל אנשׁי עירם לאמר 20
האנשׁים האלה שׁלמים הם אתנו ישׁבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבות ידים לפניהם את בנותם נקח לנו לנשׁים ואת בנתינו נתן להם 21
אך בזאת יאותו לנו האנשׁים לשׁבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשׁר הם נמלים 22
מקניהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאות להם וישׁבו אתנו 23
וישׁמעו אל חמור ואל שׁכם בנו כל יצאי שׁער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שׁער עירו 24
ויהי ביום השׁלישׁי בהיותם כאבים ויקחו שׁני בני יעקב שׁמעון ולוי אחי דינה אישׁ חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר 25
ואת חמור ואת שׁכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שׁכם ויצאו 26
ובני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשׁר טמאו אחותם 27
את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשׁר בעיר ואת אשׁר בשׂדה לקחו 28
ואת כל חילם ואת טפם ואת נשׁיהם שׁבו ויבזו את כל אשׁר בבית 29
ויאמר יעקב אל שׁמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאשׁני ביושׁב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשׁמדתי אני וביתי 30
ויאמרו הך זונה יעשׂו את אחותנו 31