ויאמר יהוה אל משׁה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפשׁ לא יטמא בעמו 1
כי אם לשׁארו הקרוב אליו לאביו ולאמו לבנו ולבתו לאחיו 2
ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשׁר לא היתה לאישׁ לה יטמא 3
לא יטמא בעל בעמו להחלו 4
ולא יקרחו קרחה בראשׁם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשׂרם לא ישׂרטו שׂרטה 5
קדישׁים יהיו לאלהיהם ולא יחללו את שׁם אלהיהם כי את אשׁי יהוה לחם אלהיהם הם מקרבים והיו קדישׁים 6
אשׁה זונה וחללה לא יקחו ואשׁה גרושׁה מאישׁה לא יקחו כי קדושׁ הוא לאלהיו 7
וקדשׁתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדושׁ יהיה לך כי קדושׁ אני יהוה מקדשׁם 8
ובת אישׁ כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באשׁ תשׂרף 9
והכהן הגדול מאחיו אשׁר יוצק על ראשׁו שׁמן המשׁחה ומלא ידו ללבשׁ את הבגדים את ראשׁו לא יפרע ובגדיו לא יפרם 10
ועל כל נפשׁות מת לא יבוא לאביו ולאמו לא יטמא 11
ומן המקדשׁ לא יצא ולא יחלל את מקדשׁ אלהיו כי נזר שׁמן משׁחת אלהיו עליו אני יהוה 12
והוא אשׁה בבתוליה יקח 13
אלמנה וגרושׁה וחללה וזונה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמו יקח אשׁה 14
ולא יחלל זרעו בעמו כי אני יהוה מקדשׁו 15
וידבר יהוה אל משׁה לאמר 16
דבר אל אהרן לאמר אישׁ מזרעך לדרותם אשׁר יהיה בו מום לא יקרב להגישׁ לחם אלהיו 17
כי כל אישׁ אשׁר יהיה בו מום לא יקרב אישׁ עור או פסח או חרום או שׂרוע 18
או אישׁ אשׁר יהיה בו שׁבר רגל או שׁבר יד 19
או גבן או דק או תבלל בעיניו או גרב או ילפת או מרוח אשׁך 20
כל אישׁ אשׁר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגישׁ את אשׁי יהוה מום בו לא יגשׁ להקריב 21
לחם אלהיו מקדשׁי הקדשׁים ומן הקדשׁים יאכל 22
אך אל הפרכת לא יבוא ואל המזבח לא יגשׁ כי מום בו ולא יחלל את מקדשׁי כי אני יהוה מקדשׁם 23
וידבר משׁה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישׂראל 24