ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישׁמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אשׁ יהוה ותאכל בקצה המחנה 1
ויצעק העם אל משׁה ויתפלל משׁה אל יהוה ותשׁקע האשׁ 2
ויקרא שׁם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אשׁ יהוה 3
והספסף אשׁר בקרבו התאוו תאוה וישׁבו ויבכו גם בני ישׂראל ויאמרו מי יאכילנו בשׂר 4
זכרנו את הדגה אשׁר נאכל במצרים חנם את הקשׁואים ואת הבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השׁומים 5
ועתה נפשׁנו יבשׁה אין כל בלתי אל המן עיננו 6
והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח 7
שׁטו העם ולקטו וטחנו ברחים ודכו במדוכה ובשׁלו בפרור ועשׂו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשׁד השׁמן 8
וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו 9
וישׁמע משׁה את העם בכה למשׁפחתיו אישׁ לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משׁה רע 10
ויאמר משׁה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצאתי חן בעיניך לשׂים את משׂא כל העם הזה עלי 11
האנכי הרתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיו כי תאמר אלי שׂאהו בחיקך כאשׁר ישׂא האמן את הינק אל האדמה אשׁר נשׁבעת לאבתיו 12
מאין לי בשׂר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשׂר ונאכל 13
לא אוכל אנכי לבדי לשׂאת את כל העם הזה כי כבד ממני 14
ואם ככה אתה עשׂה לי הרגני נא הרג ואם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי 15
ויאמר יהוה אל משׁה אספה לי שׁבעים אישׁ מזקני ישׂראל אשׁר ידעת כי הם זקני העם ושׁוטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שׁם עמך 16
וירדתי ודברתי עמך שׁם והצלתי מן הרוח אשׁר עליך ושׂמתי עליהם ונשׂאו אתך במשׂא העם ולא תשׂא אתה לבדך 17
ואל העם תאמר התקדשׁו למחר ואכלתם בשׂר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכילנו בשׂר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשׂר ואכלתם 18
לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשׁה ימים ולא עשׂרה ימים ולא עשׂרים יום 19
עד חדשׁ ימים עד אשׁר יצא מאפכם והיה לכם לזרה יען כי מאסתם את יהוה אשׁר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים 20
ויאמר משׁה שׁשׁ מאות אלף רגלאי העם אשׁר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשׂר אתן להם ואכלו חדשׁ ימים 21
הצאן והבקר ישׁחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם 22
ויאמר יהוה אל משׁה היד יהוה תקצר אתה תראה היקרך דברי אם לא 23
ויצא משׁה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שׁבעים אישׁ מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל 24
וירד יהוה בענן וידבר אליו ויצל מן הרוח אשׁר עליו ויתן על שׁבעים אישׁ הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנאבו ולא יאספו 25
וישׁארו שׁני אנשׁים במחנה שׁם האחד אלדד ושׁם השׁני מודד ותנח עליהם הרוח והם בכתובים ולא יצאו האהלה ויתנאבו במחנה 26
וירץ הנער ויגד למשׁה ויאמר אלדד ומודד מתנאבים במחנה 27
ויען יהושׁע בן נון משׁרת משׁה מבחיריו ויאמר אדני משׁה כלאם 28
ויאמר לו משׁה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם 29
ויאסף משׁה אל המחנה הוא וזקני ישׂראל 30
ורוח נסע מאת יהוה ויגז שׂלוי מן הים ויטשׁ אל המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבת המחנה וכאמתים על פני הארץ 31
ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל היום המחרת ויאספו את השׂלוי הממעיט אסף עשׂרה חמרים וישׁחטו להם שׁחוט סביבת המחנה 32
הבשׂר עודנו בין שׁניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד 33
ויקרא שׁם המקום ההוא קברות התאוה כי שׁם קברו את העם המתאוים 34
מקברות התאוה נסעו העם החצרות ויהיו בחצרות 35