וירא העם כי בשׁשׁ משׁה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשׂה לנו אלהים אשׁר ילכו לפנינו כי זה משׁה האישׁ אשׁר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו 1
ויאמר אליהם אהרן פרקו את נזמי הזהב אשׁר באזני נשׁיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי 2
ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשׁר באזניהם ויביאו אל אהרן 3
ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשׂהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישׂראל אשׁר העלוך מארץ מצרים 4
וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר 5
וישׁכמו ממחרת ויעלו עלות ויגישׁו שׁלמים וישׁב העם לאכל ושׁתו ויקמו לצחק 6
וידבר יהוה אל משׁה לאמר לך רד כי שׁחת עמך אשׁר העלית מארץ מצרים 7
סרו מהר מן הדרך אשׁר צויתם עשׂו להם עגל מסכה וישׁתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישׂראל אשׁר העלוך מארץ מצרים 8
ויאמר יהוה אל משׁה ראיתי את העם הזה והנה עם קשׁה ערף הוא 9
ועתה הניחה לי ויחר אפי בם ואכלם ואעשׂה אתך לגוי גדול ובאהרן התאנף יהוה מאד להשׁמידו ויתפלל משׁה בעד אהרן 10
ויחל משׁה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחר אפך בעמך אשׁר הוצאת ממצרים בכח גדול ובזרוע נטויה 11
למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלותם מעל פני האדמה שׁוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך 12
זכור לאברהם ליצחק וליעקב עבדיך אשׁר נשׁבעת להם בך ותדבר אליהם הרבה ארבה את זרעכם ככוכבי השׁמים וכל הארץ הזאת אשׁר אמרתי אתן לזרעכם ונחלוה לעולם 13
וינחם יהוה על הרעה אשׁר דבר לעשׂות לעמו 14
ויפן וירד משׁה מן ההר ושׁני לוחת העדות בידו לוחת כתובים משׁני עבריהם מזה ומזה הם כתובים 15
והלוחות מעשׂה אלהים הם והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות 16
וישׁמע יהושׁע את קול העם ברעה ויאמר אל משׁה קול מלחמה במחנה 17
ויאמר אין קול ענות גברה ואין קול ענות חלושׁה קול עונות אנכי שׁמע 18
ויהי כאשׁר קרב אל המחנה וירא את העגל ואת המחלות ויחר אף משׁה וישׁליך מידיו את הלוחות וישׁבר אתם בתחתית ההר 19
ויקח את העגל אשׁר עשׂו וישׂרפהו באשׁ ויטנחהו עד אשׁר דק ויזר על פני המים וישׁק את בני ישׂראל 20
ויאמר משׁה אל אהרן מה עשׂה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה 21
ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי פרוע הוא 22
ויאמרו לי עשׂה לנו אלהים אשׁר ילכו לפנינו כי זה משׁה האישׁ אשׁר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו 23
ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשׁליכהו באשׁ ויצא העגל הזה 24
וירא משׁה את העם כי פרוע הוא כי פרעו אהרן לשׁמצו בקומיהם 25
ויעמד משׁה בשׁער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי 26
ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישׂראל שׂימו אישׁ חרבו על ירכו ועברו ושׁובו משׁער לשׁער במחנה והרגו אישׁ את אחיו ואישׁ את רעהו ואישׁ את קריבו 27
ויעשׂו בני לוי כדבר משׁה ויפל מן העם ביום ההוא כשׁלשׁת אלפים אישׁ 28
ויאמר משׁה מלאו ידיכם היום ליהוה כי אישׁ בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה 29
ויהי ממחרת ויאמר משׁה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפר בעד חטאתיכם 30
וישׁב משׁה אל יהוה ויאמר הנה חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשׂו להם אלהי זהב 31
ועתה אם תשׂא חטאתם שׂא ואם אין מחני מספרך אשׁר כתבת 32
ויאמר יהוה אל משׁה מי אשׁר חטא לי אמחנו מספרי 33
ועתה לך נחה את העם על אשׁר דברתי לך והנה מלאכי ילך לפניך וביום פקודי ופקדתי עליהם חטאתם 34
ויגף יהוה את העם על אשׁר עשׂו את העגל אשׁר עשׂה אהרן 35