והנחשׁ היה ערום מכל חית השׂדה אשׁר עשׂה יהוה אלהים ויאמר אל האשׁה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן 1
ותאמר האשׁה אל הנחשׁ מפרי עץ הגן נאכל 2
ומפרי העץ הזה אשׁר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון 3
ויאמר הנחשׁ אל האשׁה לא מות תמותון 4
כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע 5
ותרא האשׁה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשׂכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישׁה עמה ויאכלו 6
ותפקחנה עיני שׁניהם וידעו כי ערמים הם ויתפארו עלי תאנה ויעשׂו להם חגרות 7
וישׁמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא אדם ואשׁתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן 8
ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה 9
ויאמר את קולך שׁמעתי בגן ואירא כי ערום אנכי ואחבא 10
ויאמר מי הגיד לך כי ערום אתה המן העץ אשׁר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת 11
ויאמר האדם האשׁה אשׁר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואכל 12
ויאמר יהוה אלהים לאשׁה מה זאת עשׂיתי ותאמר האשׁה הנחשׁ השׁיני ואכל 13
ויאמר יהוה אלהים אל הנחשׁ כי עשׂית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השׂדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך 14
ואיבה אשׁית בינך ובין האשׁה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישׁופך ראשׁ ואתה תשׁופנו עקב 15
ואל האשׁה אמר הרבה ארבה עצבוניך והריוניך בעצבון תלדי בנים ואל אישׁיך תשׁוקתיך והוא ימשׁל ביך 16
ולאדם אמר כי שׁמעת לקול אשׁתך ותאכל מן העץ אשׁר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך 17
וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשׂב השׂדה 18
בזעת אפיך תאכל לחם עד שׁובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפרך תשׁוב 19
ויקרא האדם שׁם אשׁתו חוה כי היא היתה אם כל חי 20
ויעשׂ יהוה אלהים לאדם ולאשׁתו כיתנות עור וילבשׁם 21
ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישׁלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם 22
וישׁלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשׁר לקח משׁם 23
ויגרשׁ את האדם וישׁכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת לחט החרב המתהפכת לשׁמר את דרך עץ החיים 24