וירא יעקב כי ישׁ שׁבר במצרים ויאמר יעקב אל בניו למה תתיראו 1
ויאמר הנה שׁמעתי כי ישׁ שׁבר במצרים רדו שׁם ושׁברו לנו משׁם ונחיה ולא נמות 2
וירדו אחי יוסף עשׂרה לשׁבר בר ממצרים 3
ואת בנימים אחי יוסף לא שׁלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון 4
ויבאו בני ישׂראל לשׁבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען 5
ויוסף הוא השׁליט על הארץ והוא המשׁביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישׁתחוו לו אפים ארצה 6
וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשׁות ויאמר אליהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשׁבר אכל 7
ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו 8
ויזכר יוסף את החלמות אשׁר חלם להם ויאמר אליהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם 9
ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשׁבר אכל 10
כלנו בני אישׁ אחד אנחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים 11
ויאמר אליהם לא כי ערות הארץ באתם לראות 12
ויאמרו שׁנים עשׂר עבדיך אחים אנחנו בני אישׁ אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו 13
ויאמר אליהם יוסף הוא אשׁר דברתי אליכם לאמר מרגלים אתם 14
בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה 15
שׁלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם ויאמרו לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת 16
ויאסף אתם אל משׁמר שׁלשׁת ימים 17
ויאמר אליהם יוסף ביום השׁלישׁי זאת עשׂו וחיו את האלהים אני ירא 18
אם כנים אתם אחיכם האחד יאסר בבית משׁמרכם ואתם לכו והביאו את שׁבר רעבון בתיכם 19
ואת אחיכם הקטן תביאון אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותון ויעשׂו כן 20
ויאמרו אישׁ אל אחיו אבל אשׁמים אנחנו על אחינו אשׁר ראינו בצרת נפשׁו בהתחננו אלינו ולא שׁמענו על כן באה עלינו כל הצרה הזאת 21
ויען ראובן אתם לאמר הלוא דברתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שׁמעתים וגם דמו הנה נדרשׁ 22
והם לא ידעו כי שׁמע יוסף כי המליץ בינתם 23
ויסב מעליהם ויבך וישׁב אליהם וידבר אליהם ויקח מאתם את שׁמעון ויאסר אתו לעיניהם 24
ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשׁיב את כספיהם אישׁ על שׂקו ולתת להם צדה לדרך ויעשׂ להם כן 25
וישׂאו את שׁברם על חמריהם וילכו משׁם 26
ויפתח אחד את שׂקו לתת מספה לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו 27
ויאמר אל אחיו הושׁב כספי וגם הנה הוא באמתחתי ויצא לבם ויחרדו אישׁ על אחיו לאמר מה זאת עשׂה אלהים לנו 28
ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגדו לו את כל הקרות אתם לאמר 29
דבר האישׁ אדני הארץ אתנו קשׁות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ 30
ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים 31
שׁנים עשׂר אחים אנחנו בני אבינו והאחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען 32
ויאמר אלינו האישׁ אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו 33
והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו 34
ויהיו הם מריקים שׂקיהם והנה אישׁ צרור כספו בשׂקו ויראו את צררות כספיהם הם ואביהם וייראו 35
ויאמר אליהם יעקב אביהם אתי שׁכלתם יוסף איננו ושׁמעון איננו ואת בנימים תקחו עלי היו כלנה 36
ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שׁני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשׁיבנו אליך 37
ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשׁאר וקראהו אסון בדרך אשׁר תלכו בה והורדתם את שׂיבתי ביגון שׁאלה 38