וידבר יהוה אל משׁה לאמר 1
צוי את בני ישׂראל וישׁלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפשׁ 2
מזכר ועד נקבה תשׁלחו אל מחוץ למחנה תשׁלחום ולא יטמאו את מחניהם אשׁר אני שׁכן בתוכם 3
ויעשׂו כן בני ישׂראל וישׁלחו אתם אל מחוץ למחנה כאשׁר דבר יהוה אל משׁה כן עשׂו בני ישׂראל 4
וידבר יהוה אל משׁה לאמר 5
דבר אל בני ישׂראל לאמר אישׁ או אשׁה כי יעשׂו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשׁמה הנפשׁ ההיא 6
והתודו את חטאתם אשׁר עשׂו והשׁיב את אשׁמו בראשׁו וחמישׁתו יסף עליו ונתן לאשׁר אשׁם לו 7
ואם אין לאישׁ גאל להשׁיב האשׁם אליו האשׁם המושׁב ליהוה לכהן מלבד איל הכפורים אשׁר יכפר בו עליו 8
וכל תרומה לכל קדשׁי בני ישׂראל אשׁר יקריבו לכהן לו יהיה 9
ואישׁ את קדשׁיו לו יהיה ואישׁ אשׁר יתן לכהן לו יהיה 10
וידבר יהוה אל משׁה לאמר 11
דבר אל בני ישׂראל ואמרת אליהם אישׁ אישׁ כי תשׂטה אשׁתו ומעלה בו מעל 12
ושׁכב אישׁ אתה שׁכבת זרע ונעלם מעיני אישׁה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והיא לא נתפשׂה 13
ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשׁתו והיא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשׁתו והיא לא נטמאה 14
והביא האישׁ את אשׁתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשׂירת האיפה קמח שׂערים לא יצק עליה שׁמן ולא יתן עליה לבונה כי מנחת קנאת היא מנחת זכרון מזכרת עון 15
והקריב אתה הכהן והעמידה לפני יהוה 16
ולקח הכהן מים קדישׁים בכלי חרשׁ ומן העפר אשׁר יהיה בקרקע המשׁכן יקח הכהן ונתן אל המים 17
והעמיד הכהן את האשׁה לפני יהוה ופרע את ראשׁ האשׁה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת היא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים 18
והשׁביע אתה הכהן ואמר אל האשׁה אם לא שׁכב אישׁ אתיך ואם לא שׂטית טמאה תחת אישׁיך הנקי ממי המרים המאררים האלה 19
ואת כי שׂטית תחת אישׁיך וכי נטמאת ויתן אישׁ ביך את שׁכבתו מבלעדי אישׁיך 20
והשׁביע הכהן את האשׁה בשׁבועת האלה ואמר הכהן לאשׁה יתן יהוה אתיך לאלה ולשׁבועה בתוך עמיך בתת יהוה את ירכיך נפלת ואת בטניך צבא 21
ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבת בטן ולנפל ירך ואמרה האשׁה אמן אמן 22
וכתב את האלות האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים 23
והשׁקה את האשׁה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים 24
ולקח הכהן מיד האשׁה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח 25
והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישׁקה את האשׁה את המים 26
והשׁקה את המים והיה אם נטמאה ותמעל מעל באישׁה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשׁה לאלה בקרב עמה 27
ואם לא נטמאה האשׁה וטהרה היא ונקתה ונזרעה זרע 28
זאת תורת הקנאת אשׁר תשׂטה אשׁה תחת אישׁה ונטמאה 29
או אישׁ אשׁר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשׁתו והעמיד את האשׁה לפני יהוה ועשׂה לה הכהן את כל התורה הזאת 30
ונקה האישׁ מעון והאשׁה ההיא תשׂא את עונה 31