ב שנת מות ה מלך עוזיה אראה את אדוני יושב על כסא׳ו? רם ו נשא ו שולי׳ו מלאים את ה היכל ׃ 1
שרפים עומדים מ מעל׳ה ל׳ו שש כנפים ל אחד ב שתים יכסה פני׳ו ו ב שתים יכסה רגלי׳ו ו ב שתים יעופף ׃ 2
ו קראים זה אל זה קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כול ה ארץ כבוד׳ו[ ׃ 3
ו ינועו אמות ה ספים מ קול ה קורה ו ה בית נמלא עשן ׃ 4
ו אמר אי? ל׳י כי נד#מיתי כיא איש טמה שפתים אנוכי ו ב תוך עם טמא[ שפתים אנוכי יושב כ##י?א את ה מלך יהוה צבאות ראו עינ׳י ׃ 5
ו יעוף אל׳י אחד מן ה שרפים ו ב יד׳ו רצפה ב מלקחים לקח מ# ע##ל ה מז#?[ ב ]ח## ׃ 6
ו? י?ג#?[ ע ]ע##ל פ##׳[ י ]ו#? יואמר הנה נגע זה על שפתי׳ך ו סר[ עוונ׳ך ו חטאותי׳ך תכפר ׃ 7
ו אשמע את קול אדוני אמר את מי אשלח ו מי ילך ל׳נו ו אמרה הנ׳ני שלח׳ני ׃ 8
ו יואמר לך ו אמרתה ל עם ה זה שמעו שמוע ו על תבינו ראו ראו ו על ת#דעו ׃ 9
השמ לב ה עם ה זה ו אוזני׳ו הכבד ו עיני׳ו השע פן יראה ב עיני׳ו ו ב אוזני׳ו ישמעו ב לבב׳ו יבין ו שב ו רפא ל׳ו ׃ 10
ו אמרה עד מתי יהוה ו יואמר עד אשר אמ שאו ערים מ אין יושב ו בתים מ אין אדם ו ה אדמה תשאה שממה ׃ 11
ו רחק יהוה את ה אדם ו רבה עזובה ב קרב ה ארץ ׃ 12
ו עוד ב׳ה עשיריה ו שבה ו הייתה ל בער כ אלה ו כ אלון אשר משלכת מצבת ב׳מה זרע ה קודש מצבת׳ה ׃ 13